מנדל מאיר נ' אתגר סיעוד בע"מ

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה זו לפיצוי בסך 30,000 ₪ כנגד הנתבעת בטענה כי בעת שקיבל עובדת זרה לטיפול באביו הקשיש, לא הוסברו לו התנאים, היינו כי עליו לשלם לעובדת גם תשלום בגין שעות נוספות, פיצויי פיטורין ולכן לאחר מכן נאלץ לשלם סכומים גבוהים בתביעה שהוגשה כנגדו בבית הדין לעבודה.

2.התביעה הוגשה כנגד הנתבעת, חברת אתגר, אשר טענה בכתב הגנתה כי היא איננה משמשת כמעסיק של העובד הזר, אלא רק כמתווך בין המשפחה הנזקקת לבין חברת ההשמה שהיא הצד השלישי.

3.עוד נטען על ידי הנתבעת כי תפקידה כמתווך הוא להעביר את הכספים להם זכאי הקשיש מהמוסד לביטוח לאומי, ובענייננו מדובר ב- 15 שעות שבועיות, דהיינו את החלק שלהם הם העבירו והם שילמו בסופו של דבר את כל התוספות הנלוות לגבי חלק זה.

4.הנתבעת טוענת כי למעשה חברת ההשמה, הצד השלישי, היא זו שבידיה כל הפרטים לגבי תנאי ההעסקה, ועל התובע היה לפנות אליה ולא לנתבעת שכל תפקידה הוא בקישור עם המוסד לביטוח לאומי כאמור לעיל.

5.הנתבעת איננה מכחישה כי יתכן שנעשתה פנייה אל מי מנציגותיה וכמחווה של רצון טוב אולי ניתנה תשובה כזו או אחרת, אולם אין זה מתפקידה לתת ייעוץ משפטי למשפחה המעסיקה עובד זר לגבי זכויותיו של העובד הזר, משום שתפקידם לדאוג לזכויות שמגיעות לקשיש.

6.הצד השלישי טען כי עם כל עובד זר המועסק על ידי משפחה, הם מעבירים לידי המשפחה את הזכותון, שבו נרשם במפורש כי העובד זכאי גם לתשלום בעד שעות נוספות וגם לפיצויי פיטורין אם הוא עומד בדרישות החוק.

7.התובע טוען כי לא היה לו שום קשר עם הצד השלישי, וכי לא קיבל את הזכותון ומצד שני טוען הצד השלישי, כי התובע קיבל תיק השמה ואף חתם על כך.

8.מכל מקום, בדיון בפניי אין מחלוקת כי על התובע היה לשלם את כל הזכויות החוקיות להם הייתה זכאית העובדת הזרה, כפי שקבע בית הדין לעבודה. השאלה היחידה שבמחלוקת הינה האם הנתבעת או הצד השלישי התרשלו בכך שלא מסרו לו את חובותיו על פי דין.

9.חזקה היא כי כל אדם, מכיר את החוק גם אם החזקה הזאת איננה מעשית. לא מצאתי חובה מיוחדת לנתבעת, שתפקידה הוא כפי שהוגדר לעיל, למסור מידע מפורט לגבי החובות החוקיות שהחוק מטיל על התובע. יצוין גם כי לא הוכח בפניי קשר סיבתי בין מסירת המידע המוטעה, אם הייתה כזאת ואינני קובע זאת, לבין הנזקים שנגרמו לתובע, שהרי אם אביו הקשיש היה זקוק לעובד זר מירב הסיכויים שהוא היה מעסיק אותו גם אם היו נמסרים לו כל הנתונים, מה גם שאין חובה למסור אותם.

10.בנסיבות אלה מצאתי לנכון לדחות את התביעה, וממילא נדחית גם ההודעה לצד השלישי.

11.בנסיבות העניין ולאחר שלא קבעתי ממצא עובדתי בשאלה אם התובע אכן הוטעה על ידי הנתבעת אם לאו, אינני מוצא מקום לעשות צו להוצאות לטובת הנתבעת, ומשהנתבעת טענה כי משאולי, אם בכלל היה צריך למסור מידע הוא הצד השלישי, אינני מוצא מקום לעשות צו להוצאות גם כלפי הצד השלישי.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום בבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום ח' אב תש"ע, 19/07/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

הוקלד על ידי: רחל עמר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: